עצים, מעבר להיותם מלאי הדר ומשובבי נפש, ממלאים תפקיד חיוני והכרחי במערכת האקולוגית שלנו. העצים הם האחראים על הליך הפוטוסינתזה, הממיר פחמן דו חמצני לחמצן בעזרת קרני השמש. הפצת החמצן הופכת את העצים לחשובים כל כך בסביבתנו, גם בטבע וגם במרכזי ההרים. עם זאת, עצים עלולים להפוך לסיכון במרחב הציבורי ותתחייב כריתתם. כיצד נקבע סיכון מעץ ומהם השלבים לכריתתו?
מה מסוכן בעצים?
הסיכונים שעצים עלולים ליצור, מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות. הראשונה – הפצת טפילים ושאר מזיקים לסביבה. השנייה – קריסה ופגיעה ברכוש או בנפש. קביעת הסיכון לא נעשית על ידי אנשים רגילים מן הישוב ואף לא על ידי פקחים של העירייה, אלא על ידי אגרונום מוסמך בלבד. זאת, בשל הכבוד הרב שאנו רוכשים לעצים והכרת הצורך שבהם. להלן נבין קצת יותר מהם הסיכונים ולאחר מכן נכיר את הליך בחינת המסוכנות של עץ.
סכנת מזיקים
עץ, בתור אורגניזם חי, חשוף למחלות. לרוב, עץ נדבק במחלה דרך חרקים הנושאים עמם חיידקים, טפילים ושאר מזיקים למיניהם. לאחר שעץ אחד נדבק במחלה, כל העצים שמסביבו חשופים גם להידבקות בטפיל ונשקפת סכנה לצומח באזור כולו. ניתן לראות ברחבי הנגב והערבה עצי שיטה מתים רבים.
גם בעמק האלה, רבות מן האלות הן עדות אילמת לטפיל הקטלני שהשמיד את המין שעל שמו קרוי העמק. לאחרונה, זוהה טפיל קטלני בעצי ההדר בעמק חפר, שהמית פרדסים שלמים באזור והוביל לטיפולי ריסוס וכריתה מאסיביים בכל העמק במטרה למנוע את התמוטטות הענף שבמשך עשורים היה ענף הייצוא העיקרי במדינה.
ממש כרתו את העץ כדי להציל את הענף. עקב הסכנה הגדולה הנשקפת ממחלות עצים, כאשר מתעורר חשד להדבקה של עץ יש להזמין אגרונום כמה שיותר מהר. האגרונום יאבחן את המחלה ובמידה שהיא מדבקת ולא ניתן לרפא את העץ, העץ יעבור כריתה.
סכנת התמוטטות
כמעט מידי חורף, אנו שומעים דיווחים על עצים שקרסו בסופות ופגעו, במקרה הטוב, ברכוש. במקרים פחות טובים, העצים קורסים על עוברי אורח וגובים מחיר בנפש. עצים, כידוע, מכים שורשים עמוקים בקרקע ולא קורסים כל כך בקלות. לרוב, עץ שקרס הוא עץ שמלכתחילה היה במצב לא טוב ובסכנת התמוטטות.
כדי למנוע קריסות עצים שכאלו, עיריות פועלות לאיתור עצים בסיכון וכורתות אותם. כך, מצטמצם הסיכון למפגעים קשים בזמן סופות. כעת, לאחר שהכרנו את הסיכונים בגינם כורתים עצים, נכיר את התהליך עצמו לקביעת הסיכון, בעיקר מפני סכנת התמוטטות.
הליך קביעת הסיכון
בשלב הראשון, העירייה עורכת בדיקות תקופתיות לכלל העצים בעיר. לחלופין, אזרחים עשויים להתריע על עצים שאינם יציבים. בשלב הבא, אגרונום מומחה יגיע למקום ויבחן את העץ לפי מספר מאפיינים. ראשית, ייבחן מין העץ. שנית, האגרונום יסקור את העץ ויבחן האם ענפיו נוטים להישבר בקלות, האם השלד שלו יציב והאם הוא סובל מפטריות וריקבון פנימי וכן האם הוא מושקה בשגרה ונגזם כראוי לאורך השנים.
לאחר מכן, ייבחנו מאפיינים חיצוניים לעץ. האגרונום יסקור את סביבת העץ, יבחן את השפעת עבודות פיתוח שנעשו בסביבתו ואת השפעת נסיעת כלים כבדים מעליו על שורשיו. כעת האגרונום יחליט אם לכרות את העץ.
שלבי הכריתה
בשלב הראשון, תישלח בקשת כריתה מנומקת לפקיד היערות בקק"ל. בשלב השני, יגיע הכורת המקצועי. לאחר מכן, כורת העץ, בין אם מדובר בעירייה ובין אם באדם שכרת את העץ בחצרו, יש לפנות את הגזם למקום הייעודי.
לסיכום
עצים הם נפלאים לסביבה, אך במצבים מסוימים עלולים ליצור סיכון סביבתי. הכריתה אינה נעשית סתם כך, אלא מחייבת הליך ארוך כאמור לעיל. עקבו אחרי ההליך בין אם מדובר בכריתת עץ ציבורי, ובין אם מדובר בכריתת עץ בחצר הפרטית שלכם. בהצלחה!
